פרויקט סיפורי חיים | ג'וליה אלמוג

הכול יכולה/ ג'וליה אלמוג

יש ואומרים אישה הכול יכולה,
יש ואומרים הורסת ובונה.
אך ממני טוב מי יודע
איך גבר יכול להרוס וגם לשגע.

את ראשך מכופפת
הוא מתרומם כהר
לכל עבר את מחייכת
שלא יראו דבר.

האם לזאת קוראים אהבה
האם אלו כך חיים?
לישון כך בלילה
בבוקר מתעוררים.
וכך להמשיך שוב ושוב
והעיקר כלל לא חשוב.

את כהר געש
הוא קר כקרח
את מלאה כעס
הוא כלל לא עונה לך.

האם לזאת קוראים אהבה…

לשוחח את מחליטה
מזמינה אותו לשבת
את נענית בשלילה
כי הלילה מתקרב.

האם לזאת קוראים אהבה…

איזה גוף לך משגעת
נשמה לך טהורה.
בערב להגיד יודע,
אך בבוקר מה קרה?

האם לזאת קוראים אהבה…

ובבוקר את שוב מבקשת
לפתור הבעיות,
- אוי, מה את מתעקשת…
אין לך מה לעשות.

האם לזאת קוראים אהבה…


2 תגובות »

  • טל חנן כתב:

    היי ג'וליה

    איזה שיר יפה ומרגש, את פשוט מוכשרת בטירוף, אל תפסיקי לכתוב לעולם, ואולי עוד נקנה ספר שירים שלך.
    באהבה,
    טל

  • נלה כתב:

    וואו, איזה שיר אמיץ, וכמה קל להתחבר אליו!

הוספת תגובה

הוסף את תגובתך למטה או שלח טראקבק מאתרך. תוכל גם להרשם לעדכון על התגובות באמצעות RSS.