פרויקט סיפורי חיים | תקוה סדס

הילדה שבתוכי/ תקוה סדס

פרידה. מלה קצרה עם כל כך הרבה משמעויות.

זה התחיל היום בבוקר ביום האחרון ללימודים. מדי בוקר במשך השנתיים האחרונות הייתי מגיעה לביתה של בתי, לוקחת את נכדי ומסיעה אותו לגן. היום זו הפעם האחרונה. בשנה הבאה הוא יהיה בגן אחר שקרוב יותר לביתו. עבור שנינו מסתיימת תקופה של יחד. את הרגעים הקסומים שהיו לנו אני אנצור בלבי. היה זה זמן שיכולנו לדבר על הכול, להתייחס לסביבה ולדרך, לשים לב למה שקורה מסביב. היתה לי זכות להיות חלק בהתפתחות שלו.

אחרי שנפרדתי ממנו, הגעתי לגן שבו אני עובדת. שם כבר חיכו לי הילדים. רק לפני שנתיים הגיעו לגן  צעירים ותמימים, ולפתע הפכו להיות אנשים קטנים עם דעות ורצונות משלהם. עברנו כברת דרך ביחד.

במפגשי הבוקר אני מעבירה לילדי הגן שיעור פילאטיס. אנחנו יושבים על הרצפה ועושים כל מיני תנועות מוזרות של חיות. פעם אנחנו חתולים ופעם צפרדעים… אני מעבירה את השיעור בצורה מאוד חווייתית וכולם משתתפים. אפילו הילדים הביישנים והמופנמים מקבלים ביטחון כי הם יודעים שאינם לבד. הם חלק מקבוצה.

בזכות המפגש עם נכדי ובזכות המפגש עם ילדי הגן, אני מרגישה שהילדה שבתוכי יכולה לצאת החוצה.

אני נזכרת בגעגוע בילדותי. היא היתה עשירה ומגוונת. הייתי ילדה מאוד מקובלת, מנהיגה. בבניין שלי גרו כ-15 ילדים, בערך בני אותו גיל. היינו מאוד מגובשים ואוהבים, ושיחקנו בכל מיני משחקים שהמצאנו, כמו משיכת חבל, גומי, קלאס, מחניים ותופסת.

יותר ממה שלימדתי – למדתי.

יותר ממה ששימחתי – שמחתי.

יותר ממה שהענקתי – קיבלתי.

תמיד יותר ממה שקיוויתי והאמנתי.


7 תגובות »

  • מרקו כתב:

    אהלן תיקי.
    קראתי בהתפעלות ובהתרגשות את הטקסט הנוגע שלך. תיאורי חוויתייך כאשת חינוך המשולבים בזכרונות הילדות שלך מעוררים עניין וטעם של עוד.מדבריך עולים רגש, היגיון וחזון. המשיכי לכתוב, יהיה מסקרן לקרוא.
    מרקו.

  • איציק כתב:

    אמא יקרה.
    נהנהתי לקרוא את החיבור שכתבת. הכנות והרגישות שבהם את מתארת את עשייתך החינוכית מעוררים בי השראה. ניכר כי את מזוהה עם עולם הילדים ואוהבת את מה שאת עושה. היכולת שלך למצוא שפה משותפה עם כל ילד וילד, היחס האישי והחם שאותו את מעניקה, ואמונתך ביכולותיהם של אילו שאותם את מובילה הופכים אותך לכל כך מיוחד.
    אני שמח לראות שאת בכל פעם מוצאת את הדרך לממש את כישורייך האינטלקטואלים שהופיעו הפעם בכתיבה אינטליגנטית ורגישה.
    כולי צפיה לחיבור הבא.
    בנך איציק.

  • יפה .ס כתב:

    לתיקי היקרה,
    אהבתי לקרוא את סיפור חייך, הדרך שבה שילבת את ילדותך ועד היותך סבתא נהדרת וקשובה, שמשלבת את חיי היומיום שלך הן בחינוך הנכד, והן את כשרונך בחינוך ילדי הגן שבו את עובדת.
    חן חן לך, כן יירבו אנשים ומחנכים כמוך.

  • יונה דיטמן כתב:

    תיקי יקירתי,
    התמוגגתי למקרא סיפורך הקצר כלל וכלל לא הופתעתי לזהות בך שוב את הראיה הרגישה שלך את הסובבים אותך והקרובים לך. תבונת הלב שלך פשטות הליכותייך וכנותך הופכים אותך לאהיבה כל כך. שמחתי על נכונותך להכניס אותנו הקוראים לעולמך ולהפכנו לשותפים אינטימיים לחוויותייך ותחושותייך. הצלחת במילים מעטות לצייר עושר רב של רגשות וחוויות של קירבה חום אהבה עצבות של פרידה ושמחת געגועים. הסיפור מסופר בכנות ובגילוי לב כאילו אנו יושבות על כוס קפה בשיחת רעות ואת חולקת עמי את תחושותייך בפשטות בלתי אמצעית, שאופיינית לך כל כך. אני מוכרחה להודות שאני מגלה בך סוג של בשלות וביטחון לחשוף את הצד השביר שבך ולעורר הזדהות. שמחתי גם לגלות בך את כישרון הכתיבה וההבעה שהיה חבוי בך מן הסתם ועתה נתת לו דרור וביטוי. מחכה לסיפורים הבאים.
    בהערכה רבה יונה

  • מימי כתב:

    תיקי ידידתי מהיכרות רבת השנים שלנו לא הופתעתי כלל מכישרון הכתיבה שלך יכולת ההבעה שלך השפה העשירה מוכרים לי וגורמים לי הנאה רבה בפגישותנו אני שמחה שהוכחת זאת גם בכתיבה יצירתית . ידידתך מימי

  • סיפורי חיים כתב:

    סיפור חיים באמת מרגש. אין ספק שמהסיפור משתקפים חום ואהבה ונתינה וסבלנות רבה כלפי הילדים בכלל והסביבה בפרט ובהחלט מדובר באשת חינוך אמיתית.

  • זהבה אלמוג כתב:

    תקווה יקרה מכירה אותך המון המון שנים מהעבודה, במקרה הגעתי נכנסתי ומאוד נהנתי, תשמיכי ככה, את מדהימה באמת.
    שיהיה לך בהצלחה בהמשך הדרך.

הוספת תגובה

הוסף את תגובתך למטה או שלח טראקבק מאתרך. תוכל גם להרשם לעדכון על התגובות באמצעות RSS.